الطيبي دفاعًا عن محمد بكري
0.00 - (0 تقييمات)
نشرت
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
היום הייתי בבית-המשפט העליון, חברי מוחמד ברכה ואני, יחד עם - - -
תן לי לומר את הדברים ואני אענה על שאלתך, אדוני היושב-ראש. במשפט, בעתירה, בערעור של כמה חיילים -- חיילי כיבוש -- שאומרים שהם שירתו בג'נין בזמן ההתקפה על מחנה הפליטים, והם רודפים -- נדמה לי כבר תשע שנים -- את מוחמד בכרי, יוצר, במאי, על הסרט "ג'נין ג'נין". אני ער לעובדה שבית-המשפט, בערכאה נמוכה יותר, החליט מה שהחליט. יש לי מה לומר על ההחלטה הזאת, אבל קשה לי להשתחרר מהרושם שיש כאן רדיפה. רוצים - - - נראה לך שאת ההפגנה שם אפשר לפזר? אוקיי, תודה. - - - ציד מכשפות נגד הבמאי מוחמד בכרי, וניסיון באמצעות הפחדתו לעשות מין טרור מחשבתי, למנוע מיוצרים למתוח ביקורת, ליצור יצירות, שירים, סיפורים, ספרים, מאמרים. מה המחזה המתחולל מול עינינו? חיילי כיבוש שביצעו, על-פי כל כלל של חוק בין-לאומי, פשעים המוגדרים כפשעי מלחמה, מציגים את עצמם כקורבן, ואת במאי הסרט כמי שתקף אותם, כאיש שאותו צריך לתקוף. היש יותר צביעות מזו? האמת היא שהישראלים באופן כללי הם בעלי תפקיד הקורבן המקצוענים ביותר שיש בעולם. זה הפך להיות מקצוע - -
- - שבו לא רק שרודפים אחרי יוצר ואמן -- ומי שרודף אחרי יוצר של סרט, סופו גם לשרוף ספרים, למשל. לא ירחק היום ואולי יתחילו לשרוף ספרים שלא מוצאים חן בעיניהם.
אגב, בניגוד לשאלה שממנה השתמע -- מוחמד בכרי לא התנצל או לא יתנצל. הוא אמר בצורה מפורשת ביותר בפנים, בחוץ, למעלה, למטה, שבחיים שלו הוא לא יתנצל. בדרך כלל אני נוטה לומר שמי שמבצע פשעים רצוי שיתנצל. אם לא -- צריך להעמיד אותו לדין. כך לגבי חיילי כיבוש, אדוני היושב-ראש. תודה רבה.
היום הייתי בבית-המשפט העליון, חברי מוחמד ברכה ואני, יחד עם - - -
תן לי לומר את הדברים ואני אענה על שאלתך, אדוני היושב-ראש. במשפט, בעתירה, בערעור של כמה חיילים -- חיילי כיבוש -- שאומרים שהם שירתו בג'נין בזמן ההתקפה על מחנה הפליטים, והם רודפים -- נדמה לי כבר תשע שנים -- את מוחמד בכרי, יוצר, במאי, על הסרט "ג'נין ג'נין". אני ער לעובדה שבית-המשפט, בערכאה נמוכה יותר, החליט מה שהחליט. יש לי מה לומר על ההחלטה הזאת, אבל קשה לי להשתחרר מהרושם שיש כאן רדיפה. רוצים - - - נראה לך שאת ההפגנה שם אפשר לפזר? אוקיי, תודה. - - - ציד מכשפות נגד הבמאי מוחמד בכרי, וניסיון באמצעות הפחדתו לעשות מין טרור מחשבתי, למנוע מיוצרים למתוח ביקורת, ליצור יצירות, שירים, סיפורים, ספרים, מאמרים. מה המחזה המתחולל מול עינינו? חיילי כיבוש שביצעו, על-פי כל כלל של חוק בין-לאומי, פשעים המוגדרים כפשעי מלחמה, מציגים את עצמם כקורבן, ואת במאי הסרט כמי שתקף אותם, כאיש שאותו צריך לתקוף. היש יותר צביעות מזו? האמת היא שהישראלים באופן כללי הם בעלי תפקיד הקורבן המקצוענים ביותר שיש בעולם. זה הפך להיות מקצוע - -
- - שבו לא רק שרודפים אחרי יוצר ואמן -- ומי שרודף אחרי יוצר של סרט, סופו גם לשרוף ספרים, למשל. לא ירחק היום ואולי יתחילו לשרוף ספרים שלא מוצאים חן בעיניהם.
אגב, בניגוד לשאלה שממנה השתמע -- מוחמד בכרי לא התנצל או לא יתנצל. הוא אמר בצורה מפורשת ביותר בפנים, בחוץ, למעלה, למטה, שבחיים שלו הוא לא יתנצל. בדרך כלל אני נוטה לומר שמי שמבצע פשעים רצוי שיתנצל. אם לא -- צריך להעמיד אותו לדין. כך לגבי חיילי כיבוש, אדוני היושב-ראש. תודה רבה.
